שוש הגננת לראשות העיר

באחד האחרי הצוהורימים טיילנו האהובים וסבתא במסלול החביב עלינו: חנות הצעצועים המועדפת על הנהדרים, קפה קפה המועדף על סבתא והמאפיה המצוינת המועדפת על כל הנוגעים בדבר. פתאום בלי הכנה מוקדמת שאלה הקטנה בקול פעמונים: "סבתוש מה זה הכאילו דגלים שתלויים על הבתים" הנהדר שכבר הספיק לצבור ידע מוניצפלי לא מבוטל ענה ממרומי סוף כיתה ג': "זה לא דגלים זה בחירות. מי שרוצה להיות ראש עירייה מודיע בשלט על המרפסת" היפה שהתשובה לא ממש התיישבה לה החזירה בביטחון של מסיימת גן חובה: " זה דגלים. על המרפסת תולים דגלים" סבתא הבינה שמדובר בשעה הרת גורל, הילדים מתעניינים בבחירות מקומיות ופונים לסבתם כאחת שיודעת. סבתא חייבת לספק את התשובות .

יפים שלי" כך סבתא במתק שפתיים "מדובר בבחירות זה נושא שמחייב שיחת שוקו בסלון. האהובים יודעים ששיחת "שוקו בסלון" היא הדרגה הכי גבוה בסולם השיחות להבדיל מ"שיחת סבתא נוהגת והאהובים מאחור", או "שיחת יושבים בגינה" או "שיחת נוסעים בבוקר לבית הספר ולגן" שהיא השיחה הכי פושטית שיש.

לא מתחילים שיחת "שוקו בסלון" בלי הכנה: מזגן, שוקו קצת חם קצת קר, נעלי בית לסבתא אוראו לכולם, אפשר גם ערגליות. הקטנים על הספה הגדולה סבתא על הספה הקטנה.

אחד התחביבים הסודיים של סבתא הוא הרצאות או כמו שהמדהימים אומרים סבתא חופרת. בטון של מורה למתמטיקה שמסבירה חישוב פרבולות סבתא פותחת בחגיגיות: "עוד כמה חודשים אנחנו הגדולים נבחר מי ינהל את העיר. כל מי שרוצה להיבחר מנסה לשכנע את הגדולים שהוא הכי טוב. אנשים שחושבים שמישהו טוב תולים את השם שלו במרפסת שלהם." סבתא מוקסמת מעצמה ממשיכה לפזר במרץ מילים כמו דמוקרטיה, שלטון הרוב, קלפי וגרעון… המוכשר והמתוקה מנתקים מגע וגולשים לתוך עולם של שעמום עמוק כי מועמדים לבחירות זה לא ממש סטטיק ובן אל. הנהדר כבר לוחץ על השלט וערוץ הילדים מנצח. הקטנה שמחליטה שאין שוקו בעולם ששווה את השיחה הזאת סוגרת את הנושא ב" סבתא צמצמי".

כתבות נוספות:  איחוד הצלה ואיחוד האמבולנסים בישראל חברו יחד במטרה להכפיל את כוח האמבולנסים לפינוי רפואי בישראל

סבתא לא מוותרת אפילו על קהל של שומעת אחת ומדלגת לשיטת הקיצורים: "יש כמה אנשים שרוצים להיות ראש העיר ויש אנשים שרוצים שאחד מהרוצים יהיה ראש העיר אז הם תולים את השם של זה שהם רוצים על המרפסת כדי שאנשים אחרים ירצו גם". מתמצתת סבתא את מוטיב הבחירות המקומיות ומביטה בגאווה בקהל היחיד שעוד מאזין.

הנבונה מבינה שזה הזמן לברוח ומסכמת: "אני רוצה לתלות את השם של שוש הגננת" .

סעו בזהירות
אל תרימו עיניים לשלטים כדי שנפגש פה שבוע הבא,
סבתא של,
נדב ושי