צריך להיאבק בשחיתות שלטונית כאילו כל חייו תלויים בכך

אחת העובדות הידועות היא שחרף הצרות הגדולות שבהן שקוע ראש הממשלה ומנהיג הליכוד, בנימין נתניהו, אין עדיין מי שייקח מידיו את מושכות השלטון. באין מתחרה שיאיים על כסאו, הוא ממשיך לשדר מנהיגות כרגיל, בלא לחשוש ממי שמעז לחסום את דרכו. בצד בין הצללים ממתין בשקט ובבטחה, יורשו העתידי של נתניהו, גדעון סהר. ממתין עד שיגיע הרגע שבו יוכל לפלס את דרכו לעתיד.

המלצות המשטרה והרשות לניירות ערך להעמיד לדין את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ואשתו שרה בגין קבלת שוחד בפרשת בזק וואלה (תיק 4000) מצטרפות להמלצותיה להעמיד לדין את נתניהו בתיקים 1000 ו–2000. המשך כהונת ראש ממשלה בצל שלוש המלצות להעמידו לדין בעבירות שוחד. צעקות ראשת האופוזיציה ציפי לבני, יו"ר המחנה הציוני, אבי גבאי, יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד וראשת מר"צ, תמר זנדברג לנתניהו להתפטר יוצרות סדקים קלים כמעט לא מורגשים במעמדו של נתניה. אצל רוב הציבור בעיקר זה מימין נתניהו הוא היום האיש החזק ביותר בליכוד, נוהרים אחריו רבים וטובים מחברי מפלגתו, המצפים כמותו לשעת כושר הולמת להרים למענו אצבע תומכת.

בנימין נתניהו יודע היטב בסתר-ליבו מה שצפוי לו מסער – אויבו. חזקה עליו שיעשה את הכל כדי למנוע ממנו מימוש חלומו. זו משימתו הגדולה מאחורי הקלעים, תוך גיוס נאמניו ותומכיו, שיש לשער שלא יבגדו בו ולא יפנו לו עורף בשעת צרתו.

זה יהיה, מן הסתם, קרב איתנים, שבו יגבר, בסופו של דבר, מי שחזק על החלש. לפי שעה משנסים ביבי וסער מותניים כדי להילחם על עתידם. אם ביבי יפסיד – יהיה זה הסוף לדרכו הפוליטית, ואם סער ירוויח – תהיה זו ראשית הקריירה שלו להעפיל בזינוק לראשות הליכוד.
גם נאמניו הקרובים ביותר של נתניהו יודעים ששעת הקרב הולכת וקרבה. הם מקיפים את המנהיג – נתניהו בחומת מגן מתוך ידיעה שנפילתו היא גם נפילתם.

על פי החוק, נתניהו אינו מחויב להתפטר, ואם לשפוט על פי התנהלותו נתניהו יעדיף להישאר בתפקידו ולהילחם על חפותו. אין להמעיט בחשיבות זכות החפות, העומדת לכל אזרח, אך התעקשות נתניהו לעמוד על זכות זו בשעה שהמלצות המשטרה, בתיקים שונים, נערמות נגדו היא זו שגורמת לסדקים הדקים, נכון לעכשיו כמעט בלתי נראים בקרב המעגל השני של נאמניו.

מאבק בשחיתות שלטונית לא יכול להצליח רק אם הוא נסמך על אכיפה פלילית. הזירה העיקרית שבה מוכרעת או מנצחת השחיתות הפוליטית היא הציבורית. רק כאשר הציבור מוכיח כי אין הוא סובל שחיתות שלטונית, יש סיכוי למאבק נגדה. אם הציבור יתבע במפגיע מנתניהו ללכת. לעומת זאת, אם יישמע רק קול ענות חלושה, יופקרו חיינו בידי המושחתים. ראו מקרה אריה דרעי.