פרשת השבוע (10.6) – נָשֹׂא

פָּרָשַׁת נָשֹׂא (או נשוא) היא פרשת השבוע השנייה בספר במדבר. היא מתחילה בפרק ד', פסוק כ"א ומסתיימת בפרק ז', פסוק פ"ט. פרשת נשוא היא הארוכה ביותר בתורה (למעט פרשיות מחוברות), ויש בה 176 פסוקים. השבת שבה קוראים את פרשת נשא היא תמיד השבת הסמוכה לחג השבועות (לפניו או אחריו).

בפרשה ציווים בכל הקשור למעילה, בגידה ונדר

אדם שגזל מחברו והכחיש את הגזילה ונשבע לשקר, ישיב את סכום הגזילה בתוספת עשרים וחמישה אחוזים וכן יביא קורבן מיוחד ("אשם") למקדש. אם הנגזל מת ללא יורשים עליו לשלם את הסכום לכוהנים.

כאשר בעל חושד באשתו כי היא בוגדת בו הוא מתרה בה שלא לשהות בחדר לבד עם אותו אדם והיא עשתה זאת למרות ההתראה, בתנאים מסויימים יהיה עליו להביא את אשתו (המכונה: "אישה סוטה") אל המשכן, שם ימחקו פסוקים מן התורה במים, יקריבו מנחת שעורים וישקו אותה בטקס מיוחד. אם היא בגדה, המים יגרמו לה לחלות ולמות מידית; אם לא, היא תזכה להתעבר וללדת.

אדם שנדר להיות 'נזיר' אסור בשתיית יין, באכילת ענבים למיניהם, בתספורת ובטומאה למתים. במידה והוא נטמא למת עליו להביא קורבן מיוחד לכפרה. לאחר תום תקופת הנזירות הוא יביא אל המשכן כבש (כקורבן עולה), כבשה (כקורבן חטאת) איל (כקורבן שלמים) וכן מנחה העשויה ממצות. במשכן הוא גם יגלח את שערותיו בטקס מיוחד.

בפרשת נשא נקבע נוסח ברכת הכוהנים

"דבר אל אהרן ואל בניו לאמר" מורה האלוקים למשה ומעביר להם את הציווי לברך את עם ישראל באהבה ולומר בלשון זו:
"יברכך ה' וישמרך; יאר ה' פניו אליך ויחונך; ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". אם הכוהנים יעשו זאת, אומר האלוקים, אני יברך את בני-ישראל. מתנות וקורבנות הנשיאים. ביום חנוכת המשכן הביאו נשיאי השבטים מתנה משותפת: שש עגלות ושתים עשר בהמות שיירתמו לעגלות. האלוקים ציווה לחלק את העגלות: שתי עגלות עם ארבע בהמות לבני גרשון וארבע עגלות עם שמונה בהמות לבני מררי. בני קהת לא קיבלו כל עגלה מכיוון שהם נושאים את כלי הקודש על כתפיהם.

כתבות נוספות:  אם שלא הסכימה להפיל תינוקת עם מום קשה תובעת מיליונים מקופ"ח כללית

הקורבן: קערת כסף (במשקל 130 שקלים), מזרק כסף (70 שקלים) מלאים בסולת; כף זהב מלאה בקטורת; פר, איל, כבש ושעיר עיזים; בנוסף, לקורבן שלמים מיוחד הובאו שני בקר, חמישה אילים חמישה גדיים וחמישה כבשים.

תגובות פייסבוק