סבתא כורכת כריכים בגאווה

בגאווה סיפחה סבתא לעצמה את תפקיד הכנת כריכי הבוקר לבית הספר ולגן. למה בגאווה אתם שואלים? התשובה בנויה משתי סיבות: 1. סבתא מפגינה יכולת ביצועית 2. לסבתא יש עוד סיבה לכרכר סביב המוכשר והנהדרת כל ערב.
סנדווץ סנדויצים בבוקר היא אולי מטלה שיכולה להיתפס אצל היורשת ובעלה כסוג של עוד עבודת בוקר אבל עבור סבתא היא חיזוק וביצור מעמדה.

לידיעת כל ההורים בעולם, כל הסבתות ללא הבדלי צבע, גובה, צבע עיניים או צביעת שיער עסוקות בשקט, כמעט באופן מחתרתי, בביצור מעמדן כגורם משמעותי בחיי הנכדים. כידוע לסבתא אין מעמד רשמי. אמא היא השמש וסבתא היא רק ירח. זאת אומרת גם סבתא היא גורם המספק אור אבל לא כמו השמש.
נחזור לנוסחת חיזוק המעמד כפול באמצעות הסנדוויצ'ים של בוקר. בגין אותם הכריכים יש לסבתא סיבה בערב לנהל שיחה עם כל אחד מהנהדרים בנפרד: עם המוכשר השיחה כוללת שאלות של סבתא והרבה ותשובות קצרות של המרשים שמכילות בעיקר את המילה לא וסיכום מהיר שהיה ידוע מראש: מה תרצה בכריך? איזה פרי? אולי ענבים? שוקולד למריחה? זה לא ממש בריא? אולי לחם מקמח מלא? בקיצור נדנוד. הרי ברור לסבתא שהעלם הצעיר לא רוצה קמח מלא וגם ענבים נתפסים כמטרד בארוחת עשר וממילא ייגמר כל הדיון המקיף הזה עם לחמנייה ארוכה גבינה לבנה עליה גבינה מעושנת ומלפפונים.
עם הקטנה הסיפור הוא אחר לגמרי, כאן יש לסבתא כר נרחב לשיח ארוך, מתמשך ומקיף בכל הקשור בחמגשית הבוקר הוורודה. כבר בתחילת השיח סבתא יודעת שהיפה תסכם על פרוסה בלי קשה עם גבינה מעושנת תפוח עץ מקולף חתוך דק ותותים או גזר מגורד. על עטיפת הפרוסה סבתא תצמיד מדבקה חיננית האפשרויות: לבבות, נסיכות, חדי קרן קסומים, או כבשים עם סרט ורוד על הצמר. אבל למה לוותר על שיחה ארוכה ומקיפה עם הקטנה רק בגלל שהעובדות ידועות מראש?

ביום רביעי הבוקר התעוררה סבתא בבוקר וכדרכה נעמדה במטבח תוך כדי זמזום שירי מולדת, בכל זאת כ"ט בנובמבר, אולי הייתה זאת תחושת העצמאות באוויר, המעמד המרגש באו"ם ששחזר את תוכנית החלוקה, ואולי סתם אומץ רגעי, סבתא בחרה לנהדרת כריך מלחם בריאות קל, מקמח מלא, 12 דגנים ללא סוכר, בקיצור לא אכיל מגיל 6 ומטה.