לועס ולועס ולועס… גני המשחקים השבורים

לכתוב על גני משחקים שאין בהם מה שצריך כדי להיות גני משחקים זה כמו ללעוס גומי. אתה לועס ולועס ולועס ולועס ובסוף נכנע ובלית ברירה יורק החוצה כי נמאס לך ללעוס. ולמה הדבר דומה לגני המשחקים בעיר שהם לא מטופלים ולא מתוחזקים וחוץ מתמונות שמעלה סגן ראש העירייה, דודו בן לולו בפייסבוק על גני משחקים עם שיר הלל לעירייה המבצעת לא באמת קורה משהו. אני מצלם וכותב כותב ומצלם והגנים ממשיכים להיות לא מטופלים ושבורים ועצובים.

הלכנו לגן דוד המלך. חברה של הילדה גרה שם. הנדנדה הייתה תלויה על שרשרת אחת מדלדלת. הקולר לא עבד וכל הגן שידר עליבות ועצבות. אבא שטייל במקום סיפר שכבר מזמן הגן הזה אבוד כי אף אחד לא מטפל בו.

ואני חשבתי לעצמי כמה עצוב אם הגן הזה היה ברחוב ראשי או בשכונה חדשה כבר היו מוצאים שרשרת חדשה לתקן את הנדנדה ומעלים את התמונה לפייסבוק ודודו בן לולו יכול היה לכתוב פוסט על עשייה ותקומה.

כתבות נוספות:  יומני היקר: דהרי ימסור את יומני הפגישות וישלם לקופת המדינה 15 אלף שקלים