חוק הפונדקאות: ונהי בעינינו כחגבים

הבחירה ביום ט' באב כיום המחאה של הקהילה הלהטב"ית מקוממת אותי כיהודי מנגד האפליה שהם חווים כבר שנים מצד השילטון בישראל מקוממת אותי כישראלי. אני מאמין שכל אחד זכאי להיות הורה. שכל אחד ואחת צריך שתהייה לה את הזכות לאהוב, להיות נאהב/ת, להקים משפחה ולחיות באושר. שמי שאוחז בשילטון בישראל, מדינה דמוקרטית, אסור לו להחליט מי כן ומי לא? בנושא הזה חש כל צד שהוא כחגבים בעיני הצד השני.

ביום ראשון השבוע, 72 שעות אחרי אישור חוק הפונדקאות בכנסת, חוק שהחריג גברים שרוצים להיות אבות יחידניים, גילו הפוליטיקאים אתגר חדש בדמות עסקים במשק שיש להם דעה והם אומרים אותה ברור. מאות חברות וגופים כלכליים בחרו לנקוט עמדה: חברי ההסתדרות, לשכת ארגוני העצמאיים בישראל ויותר מ־200 אלף עובדים קבלו ביום ראשון רשות לשבות על קצה המזלג חברות כמו אל על, ישראייר, רשת מלונות פתאל ורשת מלונות דן, הדקה ה- 90 אפשרו למי מעובדיהם שחש צורך לצאת להפגין לעשות זאת על חשבון המעסיק.חברת אפל ענקית הטכנולוגיה העולמית פרסמה הצהרה שבה היא מותחת ביקורת על החוק שאושר בכנסת. באפל הבהירו: "עומדים לצד כל עובדינו שמבקשים שוויון בחוק". המחאה נגד חוק פונדקאות הגיעה גם לטיימס סקוור בניו יורק, שם הפגינו עשרות ישראלים שמתגוררים בניו יורק. "טורקים דלת בפני אלפי אזרחים טובים, שתורמים לישראל, משלמים מיסים ומשרתים בצבא", אמר אחד ממארגני ההפגנה.
מה שהיה יוצא דופן אינו המחאה שהתעוררה בקהילה עצמה, שכמוה מתחוללות במקומותינו חדשות לבקרים, אלא ההירתמות של יותר מ־200 חברות וארגונים כלכליים בסוגיה שרוב הפוליטיקאים פוחדים אפילו לדבר עליה.

ככל הנראה הסיבה למחאה ששטפה את ישראל מקריית שמונה ועד באר שבע ואף גלשה לניו יורק הייתה אישורו בכנסת בשבוע שעבר של חוק פונדקאות חדש בנוסח שממשיך להפלות מתוכו גברים ופוגע ישירות בזוגות חד מיניים ממין זכר, או גברים שמבקשים להיות אבות יחידניים, החוק מונע מהם לעבור בארץ את התהליך שיאפשר להם להקים משפחה. האפליה הזו מצטרפת לשורה של קשיים אחרים שהמדינה עורמת בדרכם של זוגות חד־מיניים גברים ונשים, כמו היעדר יכולת להתחתן בישראל או קושי ברישום הילדים על שם שני בני הזוג.
הכוח הרב שהפגינו המפלגות הדתיות והחרדיות בתקופת הממשלה הנוכחית מייצר תחושת מחנק בקרב רבים בחברה, דבר שיוצר תסיסה חברתית שאין לדעת איך תיגמר ואולי היא זו שילדה את ההצטרפות האדירה של חברות למחאה שהיא בראש ובראשונה מפנה אצבע מאשימה למפלגות החרדיות בקואליציה בהן בעלות השפעה עצומה. ההתגייסות הנרחבת של המגזר העסקי יכולה ללמד על שינוי במאזן הפחד של הגופים האלה: ההסכמה הרחבה בציבור החילוני הרתיעה אותם יותר מהתגובות השליליות שתמיכה במאבק בוודאי תעורר בציבור החרדי.

העובדה שהמחאה מקיפה גופים עסקיים גדולים ורבים מאוד במשק הישראלי שעד כה לא העיזו לצאת נגד חוקים אנטי – חילוניים לא השאירה את הציבור החרדי אדיש באחד מהפוסטים הרבים שהעלו בנושא נכתב: אנו צריכים גרעין רוחני ופוליטי שיתייצב ויאמר – אנחנו כאן, ובזאת אנו מאמינים: שהזוגיות והאהבה ההטרוסקסואלית עומדות בטבורו של העולם. שמשפחת אבא ואמא היא התא שממנו בנויה החברה והעם. שהמינים נבדלים זה מזה באופן מהותי ועמוק ושטוב הדבר. שהמילה "שוויון" רלבנטית למצבי תחרות ואינה רלבנטית לקשר המשפחתי, שבמרכזו זוגיות המבוססת על משיכה בין הפכים, שהופכת לאהבה ודבקות. קשר אשר נבנה על ערכים כמו כבוד, שיתוף, הקרבה, ואחדות – וגם על אינטימיות, צחוקים, והאושר שמייצרים ילדים – עולם שאין בו מקום לתחרות בין גבר ואישה.

מהו החוק שהוציא המונים לרחובות: עד תיקון החוק ביון חמישי חוק הפונדקאות שהיה קיים בישראל יותר מעשרים שנה עבד נהדר עבור זוגות נשואים והיה חסום בפני זוגות הומואים וגברים ונשים יחידניות. החוק החדש מאפשר פונדקאות גם לנשים יחידניות שבעיות רפואיות מונעות מהן להרות.

החוק החדש משמיט את הגברים היחדניים וזוגות הומואים, החוק יוצר מצב שהכנסת מחוקקת חוק פונדקאות חדש, שבמובהק מתעלם מחלק באוכלוסיית ישראל שרוצים להעזר בפונדקאות. זה אומר שבפעם הבאה שבתי המשפט יידרשו לנושא, תהיה בפניהם חקיקה מסודרת של הכנסת, שיהיה יותר קשה לעקוף.
ומה שמרגיז יותר היא הצביעות, הטיעון הפמיניסטי, שפונדקאות היא ניצול של נשים. וכשהיא לסטרייטים זה לא ניצול? ויותר מזה, האם פונדקאות מסודרת וממושטרת בישראל לא עדיפה על פונדקאות עולם שלישי?