הריעו, סבתא שרדה את מסעות חול המועד

בגאווה, בראש מורם ובמבט עז קדימה סבתא מכריזה על ניצחון מוחלט של האדם המזדקן על אירועי חול המועד. מבאר שבע ועד הר הזבל חירייה. מהממותה בקומה מינוס 3 ועד לתור הארוך מאוד מאוד ב- I JUMP סבתא הייתה, ביצעה ושרדה. היורשת והחתן המריאו לחו"ל ולסבתא נתנו את הרשות והזכות לטפל ובעיקר לשעשע את האהובים החמודים. מהפקק בכניסה לפארק קרסו בבאר שבוע ועד לסופר פקק בכניסה לפארק חירייה, סבתא צעדה, טיפסה, התכופפה, התנועעה, קיפצה בגובה נמוך, קיפצה בגובה גבוה, הלכה מהר (שזה ריצה בשפת הסבתות), כמעט התעלפה, אבל החזיקה מעמד כדי לספר לדורות הבאים.

בימים האחרונים, אמנם לאט אבל בקצב יציב, מתחילה לחזור לסבתא התחושה בכפות הרגלים. שרירים עלומי שם שנתגלו וכאבו במהלך חול המועד נעלמים שוב ואפילו המוח כבר לא משדר קריאות הצלה חרישיות. תשאלו על מה ולמה כל המהומה? התשובה ברורה, סבתא הביאה לידי מיצוי מוחלט של ביצוע בפועל את כל הפסטיבלים, הפארקים, האירועים, הירידים וכו.. שהיה להם פרסום גלוי שהגיע לידיעת הנהדרים במהלך חול המועד פסח.
זה התחיל בפארק קרסו למדע בבאר שבע שם המתינה לנו ממותה קטנה שהביאו אותה בטיסה ישירה מסיביר. התייצבנו, סבתא עדיין רעננה, בשעת הפתיחה הנקובה. התור היה ארוך, ארוך מאוד מאוד, ממש ארוך. אבל זה היה רק בתחילת הדרך. היפה והמוכשר היו מוכנים בשביל ממותה לחייך לקופאית החביבה. בחצר הפארק התנשאו פסלים שואגים של ממותות, קרוב משפחה של קרנף, בן דוד רחוק של עצלן בגובה שתי קומות ועוד שואג שלא ממש ברור קרוב של מי הוא, שתי עגלות מזון: נקניקיות בלחמנית פסח, פופקורן בכמות מסחרית, שתיה וארטיקים כשרים מאוד. הכל במחירי יוקרה פלוס. ואז שלוש קומות למעלה, רגלית. שלוש קומות למטה, רגלית. את הממותה או יותר נכון הממות (זכר) דימה שהביאו מסיביר מצאנו בחדר האחרון בקומה השלישית למטה. המעלית הייתה תפוסה. עלינו וירדנו במדרגות. המוכשר והיפה מאושרים אז סבתא זוחלת בשקט.

כתבות נוספות:  רחוק מתל אביב רחוק מפעולה נכתב בכאב רב

צהרים. אכלנו מהר. ב- I JUMP , (למתקשים: מדובר במיתחם טרמפולינות), המתין לנו תור ארוך מאוד מאוד מאוד ומאוד. הרעש די הזכיר מנוע מטוס צמוד לאוזניים. סבתא הפסיקה זמנית לשמוע. שרירים מסתוריים צצו התחילו ליבב. האהובים צורחים מרוב אושר. אז סבתא מיבבת בשקט.

בבוקר שאחרי סבתא עדיין עיכלה את המצות כשהמוכשרים כבר עמדו בדלת. הפעם הוכיחה הקשישה שהיא יודעת לזרוק כדור באולינג לכל הכיוונים, לפעמים גם לכיוון הנכון. האהובים שלי ניצחו ובגדול. שרירי אחד ברגל של סבתא שלח הודעות מחאה קשות. השריר השני פרש מהמרוץ.
המוכשר רקד את ריקוד הניצחון והקטנה הכריזה שהיא בעננים. סבתא דיברה חרישית אל השרירים הדואבים שיחזיקו עוד קצת מעמד.

בצהרים סבתא קיבלה הוראה מהנדיר לא להשקיע הרבה זמן בלעיסה כי הוא, הנהדר ואחותו המתוקה ממהרים לבבילון, (למי שעוד לא בתחום: מדובר בפארק משחקים מקורה). סבתא מתרגלת לרעש לאט, הקטנים הרבה יותר מהר. קצב ההליכה ממיתקן למיתקן מהיר. סבתא מנסה לשמור על הקצב ושוקלת זחילה על ארבע. הנהדרים דוהרים בין המתקנים. מתפזרים בתוך ההמון לכל עבר. סבתא כמו תצפיתן חגה על צירה מאתרת כל תזוזה של שני המוכשרים. שרירי הצוואר מצטרפים למחאה של שרירי הרגלים. סבתא מחניקה יללה.

נחסוך את תיאור התור ארוך לעייפה בכביש 461 לפארק חירייה. 30 מעלות חום והמון מיחזור. הנהדרת מסבירה בקול צוהל שמיחזור מציל את העולם. סבתא מקווה שמיחזרו גם ספסל. לא מיחזרו. הדרך ארוכה והשמש קופחת. סבתא שוקלת איבוד הכרה.

היה כיף מכריזים הנהדרים. סבתא מהתרגשות רוצה להזיל דמעות אבל שרירי העין תפוסים והדמעות נתקעות בדרך החוצה .

יש תקווה שעד יום העצמאות סבתא תזיז את רוב חלקי הרגלים

סבתא והשרירים מתכוננים לעצמאות,
סבתא של, נדב ושי

כתבות נוספות:  עליה של 10% במספר הניגשים ל-5 יחידות מתמטיקה