הרב שמעון פרץ: "אנחנו לא מפחדים מאתגרים, הם אמנם קשים, אך מעצימים, מפתחים ומבררים את הדרך"

לקראת חג השבועות, חג מתן תורה, נפגשנו עם הרב שמעון פרץ, ראש ישיבת ההסדר בקרית גת כדי לשמוע על ספרו החדש אודות מגילת רות, על הישיבה והשפעתה על הקהילה והעיר, על הציונות הדתית ועל לא אחר מהתנ"ך והייחוד שבלימודו.

הרב שמעון פרץ, ראש ישיבת ההסדר קריית גת, טוען שאינו יודע במה זכה שהגיע לתפקידו הנוכחי כראש הישיבה, אך הוא מודה לקב"ה על כך שהוא זה שזוכה ללמוד עם התלמידים הנפלאים שנמצאים בישיבה, וכן להיות ידיד של צוות הרמי"ם המיוחד ותלמיד של נשיא הישיבה ומייסדה הרב שלמה לוי שליט"א.
מבחינתנו אגב, זה מובן מאליו מדוע דווקא הרב פרץ הוא זה שעומד כיום בראש מוסד התורה הקהילתי – חינוכי הזה. מלבד גדלותו בתורה כפי שמשתקף מספריו בתחומים השונים, הוא תמיד ראה בהרבצת תורה ובחינוך את התפקיד החשוב ביותר וראה שהאישיות שלו מתאימה מאד לתפקיד הזה. "אני אוהב תלמידים, מאמין בהם מאד, מרגיש בתוכי זכות גדולה ואחריות גדולה לחנך אותם לתורה ויראת שמים, מידות טובות ואהבת ישראל. הם נמצאים בראש מעייני ובראת תפילותיי, ממש כמו המשפחה שלי. בנוסף, חשבתי ואני עדיין חושב שיש לי מה לתרום להם בשיטת הלימוד ובאהבת לימוד התורה שבוערת בקרבי".

העיסוק של הרב פרץ בהרבצת תורה, רבנות קהילה, חינוך, לימוד תנ"ך וחיבור לעיר קריית גת התחיל לפני שנים רבות ולמעשה הוא גדל בעיר ועוצב בישיבות המוכרות והמרכזיות ביותר בישראל.
מכיתה א' הוא גדל בקרית גת ולמד בבית ספר ממ"ד בעיר בשם "יורה דעה" שכיום מוכר כתלמוד תורה, כחלק מהשינוי שהעיר קריית גת עוברת. ההורים שלו סברו שלא טוב עבורו ללמוד במוסדות החינוך בעיר, [מה שהיום השתנה ולא קיים, הרבה בעקבות הישיבה], ולכן שלחו אותו ללמוד בחטיבת ביניים בעיר אחרת. לאחר מכן עלה לירושלים לישיבת נתיב מאיר, לאחריה למד בישיבת "מרכז הרב" שנים רבות ולבסוף למד והוסמך לרבנות בכולל של ישיבת הר עציון. בגיל עשרים ושש הוציא את ספרו הראשון על התורה "רשפי דת", ב' כרכים, ושם גילה את אהבתו השנייה, הראשונה היא לימוד גמרא בעיון, לימוד תנ"ך לאור מדרשי חז"ל. בגיל שלושים זכה להיות ממייסדי ישיבת ההסדר בקריית גת וחזר לגור בעיר. לאחר כמה שנים התמנה על ידי ראש הישיבה הרב שלמה לוי להיות סגן ראש הישיבה ולפני שלוש שנים התמנה לעמוד בראשה. במהלך שנות לימודיו בישיבת קריית גת הקב"ה זיכה אותו להוציא עוד מספר ספרים – פירוש חיי אורה על מגילת אסתר ועל מגילת רות, וכן ספר "ואהבת" על אהבת ישראל ועל הדרכים כיצד להגיע אליה, ספר "עוד יוסף חי" על דמותו של סבו זצ"ל הרב יוסף אביקסיס, וכן ספר "להודות ולהלל" על חנוכה ובנוסף חוברות במגוון נושאים. בימים אלו גם יוצא לאור ספרו על מסכתות בבא קמא ובבא מציעא – "ובתורתו יהגה".

לימוד גמרא בעיון, לימוד תנ"ך בעיון לאור מדרשי חז"ל ולימוד אמונה ובפרט תורת הרב קוק, אלו התחומים שהרב פרץ מרחיב את הלימוד של הבחורים בהם, לצד פרשנות ותובנות בספריו. בנוסף, הרב גם משמש רב בית כנסת ורב קהילה בעיר. אם כן, מה ההבדלים עבורך בין לימוד של הבחורים בכיתה לכתיבת ספר שמטרתו ללמד את הקהל הרחב תובנות ופירושים?

"ישנו הבדל גדול בין לימוד בחורים לבין לימוד הקהל הרחב, אך לעניות דעתי שני התחומים משלימים זה את זה. הלימוד עם התלמידים מאפשר לרדת לשורש הדברים ולעומקם. ומתלמידי יותר מכולם. התלמידים חריפים, מקשים ומתרצים, ובכך מסייעים להעמיק בדברים. החיסרון הוא שלפעמים הדברים לא מספיק ברורים ונהירים ומסודרים. את החיסרון הזה משלימה הכתיבה לציבור הרחב. שם יש חשיבות מיוחדת לבהירות, לסדר, ללשון קולחת וברורה. נמצא ששני הדברים משלימים זה את זה. בזכות הלימוד עם התלמידים העומקים נחשפים ובזכות הכתיבה לציבור הרחב הם הופכים להיות ברורים יותר ומסודרים."

אם בלימוד הקהל הרחב דרך ספרים עסקינן, אז הוצאת מספר לא מועט של ספרים במהלך השנים. מה ייחודם ובמה הם עוסקים?
"את הספרים ניתן לחלק לשנים; אלו שעוסקים בתנ"ך ואלו שעוסקים בשאר התחומים – גמרא, אהבת ישראל ואמונה. בספרים העוסקים בלימוד התנ"ך יש שיטה מסודרת כיצד ללמוד תנ"ך לאור מדרשי חז"ל. מצד אחד חדשנות ומצד שני על טהרת הקודש. בימינו יש חשיבות הולכת וגדלה ללימוד התנ"ך. חכמינו אמרו שרק נבואה שנצרכה גם לדורות הבאים נכתבה. ממילא יוצא שהנבואות בתנ"ך נכתבו עבורנו, האם לא נלמד מהן? בפרט שניתן ללמוד מהתנ"ך גם כיצד מדינה יהודית צריכה להתנהל בכל תחום ותחום. הספר על מגילת רות, כמו שאר אחיו, מפרש עומק פשוטו של מקרא על פי מדרשי חז"ל, משלב מהלכי עומק עם דקדוק בפרטים, מתוך שימת דגש על מהלכי ההשגחה האלוקית בתוך המציאות. מטרת הספרים על התנ"ך היא לא רק לשתף את הציבור בחידושים ועיונים אלא עיקר המטרה ללמד כיצד ללמוד תנ"ך לאור מדרשי חז"ל. כיצד להתבונן על הפשט של הפסוקים לאור המדרשים, וכיצד ללמוד את המדרשים לאור הפשט. בנוסף, בספרים הללו ניתן ללמוד כיצד לנתח מדרשים. בספרים אני גם כותב את תהליך החשיבה שמוביל לפרשנות ולניתוח, הן את השאלות והן את התשובות והן את הדיוקים והן את צורת החשיבה. לדעתי זו התרומה העיקרית. זה תחום שלא מספיק מפותח לדעתי, במיוחד לאור תהליך הגאולה שאנו נמצאים בו, שבו התנ"ך צריך לתפוס מקום חשוב הרבה יותר מהמצב הקיים היום".

מבחינתך התנ"ך צריך לתפוס יותר מקום, וכך גם ישיבות ההסדר והשפעתן, הלוא כך?
"ישיבות הסדר מחוללות שינוי היכן שהן נמצאות. בנוסף על הערך הגדול והעיקרי של לימוד התורה ברצינות ובהתמדה, ושל חינוך בחורינו לתורה יראת שמים מידות טובות ואהבת ה' ועם ישראל, יש להן גם השפעה גדולה על המקום שבו הן נמצאות. הישיבות משמשות כמו מנוע שדוחף קדימה כל הזמן, שמייצר אנרגיות, השפעה רוחנית והשפעה של טוב וחסד. סביב הישיבה מתפתחת קהילה שמחוברת לציבור הרחב והינה חלק ממנו ומכאן סוד כוחה להשפיע בענווה מתוך ידיעה שכולנו עם אחד וכל אחד תורם לשני וגם נתרם ממנו. הישיבה מהווה את המרכז של הקהילה וגורמת לה כל הזמן להתפתח מצד אחד אך גם לשמור על כך שמרכז החיים הוא סביב התורה. הישיבה מזרימה לקהילה סביבה ומכאן לכל העיר את האידיאלים הגדולים שכולנו מאמינים בהם אך לפעמים נשחקים במהלך החיים. החיבור לישיבה כל הזמן מזכיר אותם ובכך מאפשר להם להשפיע על המציאות ולשנות אותה. בנוסף, יש לישיבות ההסדר תרומה נכבדה מאד לתפיסה הדתית לאומית. ראשית, לציבור הדתי לאומי עצמו, שרואה שיש לו תורה גדולה, שיש לו אידיאלים גדולים, שיש לו דרך מבוססת וברורה ויש דור המשך. שנית, לציבור המסורתי, שרואה שניתן לשלב תורה יחד עם חיבור למדינה, וכן רואה שהדרך הזאת מניבה אנשים רציניים, נאמנים לתורה ולמצוותיה, בעלי ערכים ודרך ארץ. שלישית, לציבור החרדי שרואה שיש תלמידי חכמים בישיבות ההסדר, שיש דרך ארץ מיוחדת ויראת שמים אמיתית גם בדרכים השונות. זה בוודאי תורם לאחדות השורות. אמנם זה תהליך ארוך, אך הוא מתרחש וימשיך להתרחש. חלק גדול מהקיטוב בעם נובע מזלזול ולכן הפיתרון הגדול הוא הערכה הדדית וזה יקרה על ידי שכל הקבוצות השונות יראו שהדברים שחשובים להם נמצאים גם בציבור האחר".

דיברת על אחדות השורות וההשפעה של הישיבות על הציבורים המסורתיים, החרדיים והדתיים. איך אתה מזהה את השינויים שעוברים על המגזר הדתי לאומי ואיך אחדות השורות מושפעת מהשינויים הללו?
"על הציבור הדתי לאומי עוברים שינויים גדולים. הוא גדל מאד וזה טוב, פתח את שעריו לכל הקהלים וזה מצוין, אך גם נוצר פיצול גדול בין הקבוצות השונות כמעט בכל תחום. כמעט שאין הנהגה וותיקה שמאחדת את השורות, והקבוצות השונות הולכות ומתרחקות זו מזו בדעותיהן. לפי איך שזה נראה לי לפי איך שהדברים מתפתחים, בעוד כמה שנים לא נהיה ציבור אחד, ולא רק במובן שלא נהיה אחידים, אלא במובן שלא נהיה מאוחדים בצורה קיצונית. זה תהליך שמתרחש בכמה תחומים והבעיה העיקרית שיש קבוצות אידיאולוגיות שהולכות ומתרחקות הרבה מאד מזרמים אחרים, גדולים ומרכזיים, בדמות הציבור החרדי, הציבור הדתי המרכזי והציבור המסורתי בעיירות הפיתוח שבהרבה דברים סובר כמו הציבור החרדי. אני מדבר על זרמים שהולכים ומקצינים בדעות הליברליות שלהם בכל מיני תחומים. השאלה הגדולה היא לא מי טועה, יכול להיות שהם צודקים בחלק מהדברים ויכול להיות שלא, אלא מה יקרה בעוד עשר שנים ועוד עשרים שנה. אם לא נשים לזה סוף, אם לא נבין שאנחנו לא יכולים להתעלם ולא להתחשב כלל בדעות של רבנים גדולים אחרים רק משום שיש להם תפיסת עולם קצת שונה, אם לא נפנים שהסכנה הגדולה ביותר לעם ישראל היא הפיצול, יקומו קהילות וכתות שונות שבעוד עשרים שנה יראו שכמעט אין להם שום קשר לזרם העיקרי בעם ישראל. זה תהליך שילך ויחריף. כמו כל קבוצה שסגורה בינה לבין עצמה ולא מקשיבה לדעות אחרות, שככל שהזמן יעבור תקצין יותר ויותר בדעותיה עד שתגיע לתהום שלא ניתן לגשר עליה. כבר היום, מי שמצוי בענייני שידוכים יודע שהבעיה קיימת ומחריפה. הניגודים הולכים וגדלים עד שמשפיעים הרבה על בחירת בן ובת הזוג, ובצדק. החיים היום מספיק מורכבים ולא הגיוני לעודד חתונה בין תפיסות עולם שונות שעוד יקצינו את הפערים עד שיהפכו להיות בלתי נסבלים. אני מדבר על פערים בעיקר ביחס ליחסים בין הגברים לנשים, לדעות ליברליות ולדעות מסורתיות, לאקדמיה ועוד.

בנוסף, חל שינוי גדול במעמד המשפחה בתוך הציבור. חיי הזוגיות הופכים להיות קשים יותר, לאור השינויים שהעולם עובר ושהחברה עוברת. צריך לשים על זה דגש גדול. זה תלוי הרבה בחינוך למידות טובות, לאהבת ישראל, לזוגיות בריאה ונכונה, ולישיבות ההסדר יש תפקיד חשוב עניין. אצלנו בישיבה הנושא הזה תופס מקום חשוב בכל החמש שנים, ובפרט בשנים הרביעית והחמישית שיש גם שיעורי זוגיות מיוחדים ויש הכוונה מיוחדת של צוות הרבנים. משפחה בריאה זה ילדים בריאים בנפשם, מה שמשפיע על יצירת חברה בריאה, מכילה, אוהבת, מקשיבה ומאוחדת".

איך תצליחו להכיל את הגידול במספר התלמידים ובשירותים שאתם מספקים להם ולקהילה בעיר?
"הישיבה הולכת למהלך חשוב מאוד של בניית בניין קבע. חכמת המסכן בזויה. ישיבה צריכה לשדר גדלות, עוצמה ולא חלישות. זה חשוב הן לציבור הרחב שצריך לראות בתורה כמביאה ברכה ושפע, זה חשוב לכך שדבריה של הישיבה ישמעו יותר, וזה חשוב ליכולת של הישיבה לגדול עוד יותר בתלמידים, מה שכמובן משפיע על היכולת שלנו להשפיע בעיר, זה חשוב כלפי התלמידים שיכולים ללמוד בנחת ובשלווה בתנאי מחיה טובים וסבירים".

לסיכום, היכן לדעתך החברה הישראלית, מדינת ישראל והעיר קריית גת יהיו בעוד כעשור?
"במקום טוב מאד. תהליך הגאולה הולך ומתפתח כל הזמן והוא לא ניתן לעצירה. האתגרים הגדולים העומדים בפני החברה בישראל קשורים לדברים שהזכרתי לעיל לגבי הציבור הדתי לאומי. המשימה החשובה ביותר היא אחדות בין הציבורים השונים, הציבור הלא דתי, המסורתי, הדתי, החרדלי, החרדי הספרדי, החרדי הליטאי והחרדי החסידי, וכולם ביחד עם המדינה. זה האתגר הגדול שיביא בכנפיו שפע של ברכה. לצורך מימוש האתגר הזה כל קבוצה צריכה לפתח עין טובה כלפי הקבוצות האחרות ועל ידה לראות את הצדדים הטובים שקיימים בכל קבוצה. בנוסף, כל קבוצה צריכה לכפוף את ראשה, לדעת לוותר, לדעת להתפשר. אחים אנחנו ואחים נישאר. זה תהליך שקורה וימשיך לקרות. כל מי שיכול לסייע לתהליך הזה יבורך, זה הייעוד הגדול, איחוד כל שבטי ישראל לעם אחד מופלא. קריית גת היא עיר קולטת עלייה, זו עיר שיש בה את כל העדות, זו עיר שחיים בה זה לצד זה כל הקבוצות השונות שהזכרנו לעיל. בע"ה היא תמשיך בתהליך של הגדילה, של הצמיחה, של האחדות שמתרחשת בה בין כל הקבוצות השונות.
אנחנו לא מפחדים מאתגרים, הם אמנם קשים, אך מעצימים, מפתחים ומבררים את הדרך. אך חשוב שזה יעשה מתוך אחדות ושיתוף פעולה מירבי".

הרב פרץ