האם הפכנו למשטר קלפטוקרטי?

עד לפני שבוע לא ידעתי על קיומו של המושג קלפטוקרטיה, מדובר בשיטת ממשל שבה קיימת בעיה חמורה של פקידים, או של מעמד שליט, ההופכים מושחתים ופועלים לתועלתם הפרטית כדי להתעשר או כדי לצבור כוח פוליטי לעתים מבלי להסתיר את התנהלותם חסרת התקינות.
פתאום השבוע היא צצה, ההגדרה הזאת, קלפטוקרטיה, שבעולם שלי מתאימה לרוסיה שלאחר נפילת ברית המועצות ולא למדינה הדמוקרטית שלי.

חקירתו של האיש החזק בליכוד יו"ר הקואליציה, דוד ביטן ושני המיליונים שנחתו בחשבונה של אישתו מבלי שלטענתה שהרגישה או ידעה העלתה את העיסוק והדיון של כל אחד מאתנו בשחיתות שכמעט אופפת אותנו.
אל תבינו אותי לא נכון, לא נפלתי מהכסא כשהתברר שגם בביטנים נפלה, לכאורה, שלהבת. זו לא הפעם הראשונה ששוב ושוב נחשף השילטון במערומיו די אם נזכיר מעט מאישי הציבור שנתפסו נשפטו ונאסרו:
אשר ידלין- מנכ"ל קופת חולים כללית ומי שהיה אמור להיות נגיד בנק ישראל.
אהרן אבוחצירא, היה שר הדתות ב-1977.
אריה דרעי אין צורך לפרט
שלמה בניזרי – כיהן כחבר הכנסת מטעם מפלגת ש"ס,
אברהם הירשזון- שימש כחבר הכנסת ושר האוצר מטעם מפלגת הליכוד
אהוד אולמרט – מי שהיה ראש ממשלת ישראל הורשע בשנת 2014.

השחיתות ברשויות מקומיות בישראל נפוצה לא פחות לשחיתות שנחשפת במוסדות המדינה. ההבדל , אם אפשר לדבר על הבדלים כשמדברים על שחיתות, בין השחיתות שפורחת בגלל מחסור בחקיקה נגד שחיתות כמו הגבלת כהונת ראש עיר, תלות של מבקר העיירה והגזבר העירוני בראש העירייה, יתרון עצום של ראש עיר מכהן, ושל ראש עיר עם כסף רב בבחירות מול מועמדים אחרים, סלחנות של התושבים לשחיתות, עיתונות מקומית לא עצמאית שנתמכת על ידי קבלנים ובעלי הון שיש להם אינטרסים ארציים ומקומיים תוסיפו לזה תמיכה על ידי השחיתות הפוליטית ברמה הארצית שמעלימה עין ומעורבת בעצמה במנגנוני הון שלטון ועיתון יחד עם הרשויות המקומיות.

כתבות נוספות:  תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים בשד' מלכי ישראל

האם הפכנו למשטר קלפטוקרטי? ככל הנראה עדיין לא והסיבה נעוצה, לדעתי, דווקא בחשיפות הרבות של שחיתות ומושחתים ובהנגשת המידע הזה לציבור הרחב .
החקירות, החשיפה והפרסומים הרבים הם סוג של ניקוי פצעים מוגלתיים. נכון על כל חקירה שמסתיימת נפתחות עוד שתיים חדשות, אבל דווקא הנבירה הזאת במוגלה היא זו שמוכיחה שהפכנו פחות סלחניים, פחות עוצמים עיניים אל מול אנשי כוח ושררה שמרשים לעצמם לא רק לגנוב אלה גם לכעוס עלינו כחברה שמעזה לחשוף את העובדה הזאת.
שני מיליון השקלים שהגיעו לחשבון של אשתו של ביטן מעידים על תחושת הכוח שהאיש מסוחרר ממנו. לא נעשה כל ניסיון להסתיר את הכסף, להחביא את הנתיב המושחת, לכאורה כמובן, המיליונים הוכנסו לחשבון כאילו מדובר בעניין שבשיגרה.

דווקא החיטוט העקבי הזה במוגלה הזורמת יביא בסופו של דבר, גם אם ייקח עוד עשור, לשינוי שאנחנו כל כך זקוקים לו כחברה מתוקנת.